הערות שוליים:

[1]הלימוד במכללה מפגיש את הלומדים עם סטודנטים וסטודנטיות מגוונים. זהו מפגש חברתי בין תלמידים עם השקפות עולם ותרבויות שונות המייצגים מגזרים רבים בחברה הישראלית. העיסוק במדעי החברה תחת קורת גג אחת מעשיר את ראייתו החברתית של התלמיד ומאפשר שיח חוצה מגזרים סביב המכנה המשותף לכולם, והוא "אני אדם ושום דבר אנושי לא זר לי".

"מחקרים רבים העוסקים במצבם של צעירים במצבי סיכון בהמשך חייהם, מעידים על הסתגלות והישגים נמוכים בתחומי החיים השונים, בהשוואה לקבוצות אחרות של בני גילם בחברה (בנבנישתי, 2015).  רוב תכניות ההכנה כיום מתמקדות בהכנה לשירות הצבאי, ולא בהכנה ללימודים גבוהים.

ליכולתם לרכוש השכלה גבוהה ישנה השפעה מכרעת על יכולתם להשתלב חברתית, להתקדם כלכלית ולשבור את מעגל העוני. מעבר לתרומתה זו, מחקרים מצביעים שלהשכלה גבוהה יתרונות נוספים עבור הצעירים והחברה עצמה, ביניהם בריאות טובה יותר ומעורבות חברתית גבוהה יותר (2007, Ma & Baum).                     
הבעיה כיום - גם לאחר הכניסה למוסדות להשכלה גבוהה נתקלים בוגרים שהיו במצבי סיכון בקשיים רבים. בין היתר, רובם הם דור ראשון במשפחותיהם המשתלב בלימודים מסוג זה ובשל כך, רבים מגיעים ללימודים עם ידע מועט על הדרישות וההתמודדויות המצפות להם במהלך הלימודים."**מתוך: "לימודים, השכלה ותעודה: מפתח לשינוי עבור ילדים ונוער במצבי סיכון" ; ביטאון "אפשר" לעובד החינוכי-סוציאלי ; גיליון 27 מאי 2016.

[2]"השכלה מחוללת תקווה", חיים מויאל, ראש אגף א' לחינוך ילדים ונוער בסיכון.