משרד החינוך
המזכירות הפדגוגית
אגף א' לפיתוח פדגוגי
תכניות ייחודיות
'תקשורת מקדמת' - מדעי החברה במאה ה-21
תכנית חינוכית-חברתית לבני נוער לטיפוח אזרחות פעילה באמצעות מצלמת הווידיאו,
מגמה ייחודית 5 יח"ל מוכרת לבגרות במדעי החברה.
רקע:
ביה"ס לתקשורת מקדמת מתקיים במכללת סמינר הקיבוצים והינו בית מכיל ומכליל, שלומדים בו תחת קורת גג אחת מגוון אוכלוסיות: סטודנטים מן המניין, תלמידים עם מוגבלות, נוער במצבי סיכון ותלמידים מכיתות רגילות.
ביה"ס נוסד על ידי רן ישפה בשנת 2000 כמענה לקשיים ולבעיות שבני נוער חווים ונוער במצבי סיכון בפרט, במסגרות השונות בחייהם, ביניהם: קשיים חברתיים, רגשיים, בעיות תקשורת, חוסר ביטחון וקשיי מסוגלות עצמית. תכנית 'תקשורת מקדמת' פותחת בפני התלמידים צוהר לעולם הצילום בווידאו ככלי חינוכי חווייתי ומעמידה במרכזה למידה המטפחת תהליכי צמיחה והתפתחות דרך יצירה של "סיפורי וידיאו" מתוך עולמם. ניתנת להם ההזדמנות "לחיות בסרט", ומשם להסיק מסקנות לגבי המציאות בחייהם וכיצד ניתן לקדם מעורבות חברתית ואזרחית שלהם. תהליך העבודה מלווה על ידי מנחה מוסמך לתכנית האמון על עיבוד החוויה לכלל למידה משמעותית.
'תקשורת מקדמת' פועלת גם עם תלמידי החינוך המיוחד והחל משנת 2014 הוספנו מסלול הכשרה מקצועית בצילום ועריכה לבוגרים עם מוגבלות, שכולל השמתם לעבודה בתחום.
התכנית בעלת תיקוף אקדמי (בליויי ד"ר רות הרתאן), שניתן לקרוא כאן מאמר אודותיה והיא פועלת בעשרות מוסדות חינוך ובפריפריה בפרט, שלאור הצלחתה נכנסה כתכנית התערבות של אגף א' לחינוך ילדים ונוער בסיכון.
החל משנת הלימודים תשע"ט היא מוכרת כתכנית ייחודית של 5 יח"ל לבגרות במדעי החברה.
צוות התכנית פועלים מאמונה ביכולות האדם לגלות את עוצמתו במטרה לקחת אחריות על גורלו וסביבתו.
רן ישפה העומד בראש התכנית זכה לאורך השנים בפרסים רבים, ביניהם פרס רוטשילד לחינוך לשנת 2013 "על עשייה פדגוגית יצירתית, המובילה לשיח בין התלמידים ובקהילתם ועל יצירת מודל של 'תקשורת מקדמת' דיאלוג באמצעות מצלמת הוידיאו ותוצריה" ופרס זוסמן-ג'וינט לשנת 2017 על "פיתוח שירותים לעידוד המצוינות בקרב ילדים ונוער בפריפריה החברתית והגיאוגרפית" ובשנת 2018 משרד החינוך והות"ת בחרו בתכנית שפיתח יחד עם שותפיו כיוזמה הטובה ביותר לשותפות בין האקדמיה לשדה. ניתן לקרוא כאן תקציר אוטוביוגרפי שלו.
ייחודיותה של התכנית לבגרות:
בתכנית משתלבים שני פניו של התחום העיוני: מחקר סוציולוגי וקרימינולוגי. התלמיד נדרש לאחד בין שלושת מושגי הבסיס של התכנית: הסרטון ; הוא כאדם - כיצד מוצג בו ; והחברה הצופה – הגדרת קהל היעד של סיפורי הווידאו שלו. כל אלה נשזרים בסיפור וידיאו המשולב עם עבודת החקר ומכשירים את התלמיד כיוצר וחוקר חברתי, כך שהוא מיישם בעבודה אישית את ייעודו של האזרח הפרודוקטיבי.
התכנית מתאימה גם לתלמידי שח"ר והיא יכולה להתקיים בכל בי"ס המחפש דרך יצירתית וערכית לצמצם פערים חינוכיים-לימודיים, חברתיים-תרבותיים וזאת באמצעות כלים עכשוויים המותאמים לצרכי התלמידים, שיגלו את יכולותיהם וירחיבו את תרבותם. כמו כן, ניתן להביא קבוצות תלמידים אל ביה"ס לתקשורת מקדמת במכללת סמינר הקיבוצים. הגעתם ללמוד זאת במסגרת אקדמית, תפתח אצלם מצוינות ויחד איתם נטמיע בהם אמונה וכלים, שגם הם יוכלו ללמוד באקדמיה ולפרוץ את מעגל חייהם![1]
אני רוצה לפתוח מגמה כזו אצלנו בביה"ס:
מטרות על של התכנית:
1. מימוש זכותם של ילדים ונוער, שלא הצליחו לממש את יכולותיהם עקב חסכים לימודיים מעברם, למצות את הפוטנציאל הגלום בהם, וגיבוש תפיסת העתיד שלהם מתוך "כבוד הדדי, אמון בהם וביכולתם לקיים דיאלוג ולאפשר לתלמיד להשפיע על המציאות שבה הוא חי" (שור ופריירה, 1990).
2. חיזוק החוסן ותחושת המסוגלות העצמית של הנער להיותו בוגר עצמאי, מעורב, בעל תודעה, רגישות חברתית, אכפתי ואחראי בחברה.
צפו בסיפורו של שלום ירושלמי - מנער במצבי סיכון למנחה בתקשורת מקדמת:
חלוקת יחידות הלימוד של התכנית בתחום הדעת 'מדעי החברה':
-
כיתה י'- 1 יח"ל מספר ש"ש: 4 נושא: יחידת מחקר בסוציולוגיה- בשילוב סיפור וידאו
-
כיתה י"א - 2 יח"ל מספר ש"ש: 6 נושא: לימודי סוציולוגיה ובשילוב סיפור וידיאו
-
כיתה י"ב - 2 יח"ל מספר ש"ש: 6 נושא: קרימינולוגיה בשילוב סיפור וידאו
רציונאל התכנית:
במערכת החינוך הילדים נדרשים לעסוק בתכנים החיצוניים להם, כאשר הסביבה הלימודית היא בעיקרה מילולית ומושגית. כך חוברים להם שני קשיים: זרות החומר וזרות השפה. לעומת זאת, בדרישה לתרגם את רעיונותיהם לסיפור וידיאו, המשימה נעשית קרובה לעולמם: ראשית כיוון שהתכנים באים מחייהם ושנית כיוון שהשפה שבה הם נדרשים להתבטא היא שפת המציאות: פעולה במקום ובזמן ועל פי קודים מהעולם המוכר להם בשימוש בטכנולוגיה עכשווית.
התכנית מושתת על גישת המסוגלות העצמית (Self-efficacy) של בנדורה ( Bandura, 1997 ), שהוא בוחן את האדם כמי שפועל מתוך יכולת ייחודית לייצר סמלים ודימויים (symbols) כתוצאה מאינטראקציות חברתיות בתרבות בה הוא חי. סמלים אלו מדריכים אותו לפעולה במציאות, מהווים כוונים לפתרון בעיות, תומכים בבחירת דרכים לפעולה, מאפשרים רכישה של ידע חדש על ידי חשיבה רפלקטיבית ובזכותם ניתן לתקשר עם עמיתים. העיבוד הסימבולי של החוויות הוא הכלי שבאמצעותו בני אדם מעניקים מבנה, משמעות והמשכיות לחייהם. מקור נוסף ליצירת דימויים לחיקוי הוא המדיה. שם, על המסך, מופיעות דמויות ומוצגים חיים המהווים מושא לחיקוי וכמיהה. לפי גישה זו, התערבות משמעותית בחיי הנוער צריכה להתבסס על יצירת חוויות חדשות ודיון בהן, וכך נארגות החוויות החדשות במכלול הסמלים המדריכים אותם בחייהם.
צפו במורות, תלמידים מנחים מספרים על התכנית:
המשך הרציונאל:
ב'תקשורת מקדמת' מעלים חברי הקבוצה, תחילה, רעיונות לסיפור מצולם בווידאו. מכיוון שהסרטון נוצר בקבוצה, צריך לבחור ברעיון המתאים לקבוצה כולה. כבר בשלב הצעת הרעיונות מתקיים השלב הראשון על פי בנדורה (Bandura, 1997) שבו המשתתף משליך את הדימויים והסכֵמוֹת איתן הוא תופש את העולם (על פי תרבותו) כדי לעניין את חבריו ולמצוא איתם מכנה משותף. עצם הצורך להתמקד בנושא, ברעיון לסרט, מחייב את המשתתף לפעולת ההתבוננות בתרבות חייו. פעולת ההתבוננות היא יסוד ראשוני ועיקרי ב"תקשורת מקדמת": להפנות את מבט התלמיד אל עולמו ומשם לדלות נושא ולקרוא לו בשם, כך שיובן לו ולחבריו לקבוצה ויוכר על ידם כרלבנטי מספיק. בד"כ הרעיונות הנבחרים מייצגים את תרבות קבוצת השווים שהתקבצה כדי להפיק ביחד 'סיפור וידיאו', ומתוכם מהדהדים עולמם וערכיהם של התלמידים. זה המבחן הראשון הרציני עבור המורה, שכן הוא נבחן באיזו מידה יקבל את הנושאים ה"כבדים" שבד"כ אסורים במיינסטרים, שיתכן ומתפרשים על ידו כ"לא תרבותיים".
ההוראה היא הפרופסיה המובילה להתבוננות בנבכי נפשו של התלמיד, והיא המקדמת את יכולותיו ורעיונותיו, ובעיקר את רצונותיו להפוך את הידע למקור חשוב ומרכזי בתהליך הצמיחה, תוך שהתלמיד מרחיב את תהליכי ההבנה (הרפז, 2005). הנחה זו היא התפיסה המרכזית של התאמת תחום "מדעי החברה" לתלמידים באמצעות יצירת סיפורי וידיאו פרי יצירתם ומתוכם לקיים תהליכי הבניית ידע.
"פאולו פריירה (שור ופריירה, 1990) הביא לפתחנו את ההכרה בצורך בהתבוננות פנימית של המורה במה שמייחד את התלמיד. המורה יוצר פסיפס עמוק ורחב של פדגוגיה, הנותן כר נרחב לידע ולמידע שהתלמיד מביא למרחב הכיתתי. על המורה להכיל זאת ולנסות וליצור חיבור לנושאי השיעור הספציפי.במרחבי ההתבוננות החדשים של הנער, תוך כדי הפיכתו לתלמיד, ובקשריו המתחדשים עם הלמידה והמורה, נוצר מכל ידע חדש, המתרחב וגדל ומאפשר לתלמיד להתמודד עם המשמעויות של הידע. על המורה להיות מסוגל להכיל ולהחזיק בו-זמנית הן את הידע הזורם אליו בדיאלוג המתמשך עם תלמידיו והן את החומר הלימודי של השיעור, וליצור עבור תלמידיו את הקרקע ללמידה של חומר חדש, שיוביל להעמקה ולעמידה בדרישות הנורמטיביות. פריירה הוסיף בתפיסתו גם את ההכרה בדיאלוג כמכשיר מרכזי בעל כוח משמעותי היכול להוביל לשינוי תודעה"[2]. האופן שבו 'סיפור הווידאו' נוצר מהווה בסיס להתבוננות ולדיון בסכמות המתקיימות בתוכם באופן לא מודע, ומשם נסללת הדרך לבדיקה ולבחירה מודעת של אלטרנטיבות בהמשך, בהתאם לגישה הפדגוגית החברתית-קוגניטיבית (social cognitive theory) של בנדורה.
הבחירה ליצור יחד עם התלמידים טרילוגיה של 'סיפורי וידיאו' הנבנים בכל שנה בעקבות העמקת תכנים שהם רוכשים ומותאמים לעולמם תאפשר להם את הטמעת הידע כחלק מחייהם ולא על מנת "לסמן V" לסיים בגרות. בשנה"ל האחרונה, לאחר שהתעצמו הם לומדים קרימינולוגיה, שתחום זה קרוב לחלקם עקב נסיבות חיים ובכך יסייע להם לבחור אלטרנטיבות מטיבות בחייהם למען עצמם ולחברה.
תהליך הלמידה בתכנית מגלם בתוכו השגת מטרות נוספות להתפתחותם האישית:
[3]בין השנים 2011-2009 נערך מחקר על התכנית בבית שמש בבית ספר ברנקו וייס האתגרי המיועד לנוער בסיכון ששילב כלים כמותניים ואיכותניים. המחקר התבצע על ידי יחידת ההערכה שבמכון ברנקו וייס בשיתוף הביטוח הלאומי, אגף פיתוח שירותים לילדים ובני נוער בסיכון. במסגרת המחקר רואיינו 40 תלמידים משלוש כיתות שונות (י'-י"ב). תוצאות המחקר מעידות על יעילות'תקשורת מקדמת' כתכנית התערבות בכמה פרמטרים מרכזיים:
-
חיזוק היכולת לביצוע תהליכי רפלקציה אישיים: "זה לא שאתה רק מצלם ומשתתף ומשחק, זה גורם לנו להסתכל על עצמנו ולשנות את החשיבה שלנו לגבי זה."
-
צמצום התנהגויות סיכון וחיזוק החוסן האישי: "אם חברים מציעים לי לשתות, אני יודעת מה כן לעשות ומה לא לעשות. כל מה שראיתי בסרט (במסגרת התכנית), לאן זה מוביל ואני נמנעת מזה."
-
נוכחות רציפה והתמדה בהגעה לבית הספר: "את לא מבינה מה זה עושה – בגלל זה אני מגיעה לבית ספר."
אני רוצה לפתוח מגמה כזו אצלי:
מבנה הלמידה:
-
רלוונטיות: התלמידים מספרים על בעיות חברתיות מתוך חייהם דרך עלילה ודמויות פרי יצירתם.
-
חקר: הסרטונים שהתלמידים יוצרים מהווים "טקסטים", מתוכם מתפתח דיאלוג על ההקשרים החברתיים וניסוח הבעיה ומזקקים את הבעיות הפרטיות שעלו לכדי בעיה חברתית כוללת.
מקיימים סקירה ספרותית סביב הבעיה והנושא שהעלו.
-
לאחר מכן התלמידים מקיימים סקירה ספרותית סביב הבעיה והנושא שהעלו.
-
התלמידים אוספים מידע בעקבות הסקירה הספרותית ומסיקים מסקנות.
-
מציאת שני פתרונות שלהם שיציגו כאלטרנטיבות מצולמות לעומת הבעיה הראשונית שיצרו.
-
התלמידים מקיימים דיון ביניהם ועם המנחה על שתי האלטרנטיבות שהביאו כפתרונות לבעיה.
-
התלמידים בוחרים את האלטרנטיבה המטיבה ומציגים אותה ליתר הקבוצה וביה"ס ומקיימים דיון.
מטרות קוגנטיביות:
-
התלמיד יבין מושגים סוציולוגיים.
-
התלמיד ילמד תופעות חברתיות הקיימות במאה ה-21.
-
התלמיד ילמד עמדות שונות.
-
התלמיד יכיר תיאוריות בקרימנולוגיה.
-
התלמיד יבין תיאוריות פסיכולוגיות-חברתיות.
-
התלמיד ירכוש ידיעות ספציפיות על החברה הישראלית.
-
התלמיד יפתח כישורים ומיומנויות בתחומים של רפלקציה אישית, תקשורת בין אישית, פתרון בעיות- קבלת החלטות, חשיבה יצירתית ופעולה בצוות שבו השותפים הינם לומדים בעלי איכויות אישיות שונות ומשלימות.
מטרות ערכיות - רגשיות, חברתיות ותרבותיות:
-
התלמיד יקבל הזדמנות להתבוננות על "עצמו" ועל החברה במראה חיצונית לחיזוק בניית זהותו החברתית והתרבותית.
-
התלמיד יפתח את תחושת ה"מסוגלות עצמית" שלו במטרה לקדם תחושת שייכותו לקהילה, לחברה ולמדינה ומחויבות כלפיהן.
-
התלמיד יגלה את חזקותיו וידע כיצד להעצימן ככלי לשינוי חברתי.
-
התלמיד יפתח יכולות לעבודת צוות ויחווה מחוברות חברתית הדדית עם קבוצתו.
-
התלמיד יפתחמעורבות ואחריות חברתית, קהילתית ואזרחית פעילה.
צפו בתלמיד משתפת על השגת המטרות:
פיתוח כישורי למידה ומיומנויות:
-
התלמיד יקבל כלים לאוריינות אקדמית (כתיבה והבעה בע"פ)
-
התלמיד ידע למצוא פתרונות יצירתיים לדילמות שונות המובאות במהלך השיעורים במסגרת עבודה אישית ו/או קבוצתית.
-
התלמיד ידע ליישם את החומר התיאורטי שלמד ליישום פתרון הבעיה החברתית.
-
התלמיד ילמד לנתח ניתוח ביקורתי של המידע האקטואלי המופץ במדיה הכתובה והאלקטרונית, וידע להבחין בין איכויות שונות של חומרים.
-
התלמיד יסגל מיומנויות לניתוח ערכי של מצבים חברתיים וידע לתרגם את ממצאיו להצעות לפתרונות.
דרכי הערכה:
הצטרפו אלינו!
התקשרו 03-6888444
או השאירו פרטים והצוות המקצועי שלנו יחזור בהקדם:
הערות שוליים:
[1]הלימוד במכללה מפגיש את הלומדים עם סטודנטים וסטודנטיות מגוונים. זהו מפגש חברתי בין תלמידים עם השקפות עולם ותרבויות שונות המייצגים מגזרים רבים בחברה הישראלית. העיסוק במדעי החברה תחת קורת גג אחת מעשיר את ראייתו החברתית של התלמיד ומאפשר שיח חוצה מגזרים סביב המכנה המשותף לכולם, והוא "אני אדם ושום דבר אנושי לא זר לי".
"מחקרים רבים העוסקים במצבם של צעירים במצבי סיכון בהמשך חייהם, מעידים על הסתגלות והישגים נמוכים בתחומי החיים השונים, בהשוואה לקבוצות אחרות של בני גילם בחברה (בנבנישתי, 2015). רוב תכניות ההכנה כיום מתמקדות בהכנה לשירות הצבאי, ולא בהכנה ללימודים גבוהים.
ליכולתם לרכוש השכלה גבוהה ישנה השפעה מכרעת על יכולתם להשתלב חברתית, להתקדם כלכלית ולשבור את מעגל העוני. מעבר לתרומתה זו, מחקרים מצביעים שלהשכלה גבוהה יתרונות נוספים עבור הצעירים והחברה עצמה, ביניהם בריאות טובה יותר ומעורבות חברתית גבוהה יותר (2007, Ma & Baum).
הבעיה כיום - גם לאחר הכניסה למוסדות להשכלה גבוהה נתקלים בוגרים שהיו במצבי סיכון בקשיים רבים. בין היתר, רובם הם דור ראשון במשפחותיהם המשתלב בלימודים מסוג זה ובשל כך, רבים מגיעים ללימודים עם ידע מועט על הדרישות וההתמודדויות המצפות להם במהלך הלימודים."**מתוך: "לימודים, השכלה ותעודה: מפתח לשינוי עבור ילדים ונוער במצבי סיכון" ; ביטאון "אפשר" לעובד החינוכי-סוציאלי ; גיליון 27 מאי 2016.
[2]"השכלה מחוללת תקווה", חיים מויאל, ראש אגף א' לחינוך ילדים ונוער בסיכון.
[3]הרתאן ושביט-מילר (2016). "מסיפור חיים לסיפור וידאו": תכנית חינוכית-חברתית של מודל 'תקשורת מקדמת' לטיפוח מסוגלות עצמית באמצעות מצלמת הווידיאו. מניתוק לשילוב, 19, 285-298.