"אי אפשר להגיד לאדם: אני צריך לשים לך גבול; צריך להיות איתו שם."(ניסים סמדז'ה, מתוך קורס העמדה הפנימית)
שיעור קצר ב'תקשורת מקדמת'
מה עולה לך כששומעים מורה (או הורה) אומר "לילד הזה אין גבול!"?
מופרע? חצוף? משתולל?
לאורך השנים מסיבות מגוונות (פוליטיות, חברתיות, תרבותיות) המילה גבול הפכה למשהו מרחיק, מפריד ובעיקר במטרה להפחיד.
תפקיד הגבול הוא לא רק להפריד בין התחומים שמצדדיו, אלא גם לשמש כנקודת המפגש ביניהם.
גבול בהוויתו הינו מרחב מכיל, מגן.
כשתינוק מגיע לעולם, אין לו התחלה ואין לו סוף. הוא פוגש לראשונה את הגבול הפיזי באחיזת הוריו אותו והגבול הפנימי נוצר כאשר ההורים מזהים את הצרכים המתעוררים אצלו ונענים להם.
מבחינת התינוק אין גבול לרעב ולבכי עד שיקבל מענה. ברגע שיש מענה לצרכים המתעוררים אצלו (רעב, עייפות וכד') - נוצרת אצלו בנייה והפנמה של הגבולות.
אני רעב > אני בוכה > יש מי שעונה לצרכים שלי - נבנים הגבולות הפנימיים שלי.
הארגון החיצוני המכוון לצרכים שלו נותן לילד תחושה של סדר בעולם וכך יש לו מקום, וכשיש לו מקום יש גבול אליו הוא גדל.
צפו ב"מטומטת" - האם היא חיפשה את הגבול שהמנהל מנסה לתת לה?
רוצה לשמוע על קורס לבית ספרך?
השתלמות לגמול לצוות?
לימודי תעודה לתכנית בסמינר הקיבוצים?
ילד שאין לו גבול - זה ילד שאין מי שמכוונן לצרכים שלו.
צרכים הם מרכיב חיינו בעולם, אנו צריכים כל הזמן משהו ומישהו שייתן מענה להם, גם אם המישהו זה אנחנו בעצמנו.
נחזור רגע לכיתה (או הביתה), אל הילד "ללא גבולות", שמציק, מפריע, מרביץ או מסתגר בעצמו -
מה עושים???
כנראה התעורר אצלו צורך בעקבות משהו שקרה או קורה לו כאן ועכשיו. המטרה שלנו לנסות לגלות יחד איתו את הצורך וכשנצליח לתת מענה - אנו בעצם נותנים לו גבול להרגיש בטוח בתוכו מתוך הקשר בינינו.
נקודת המוצא, שהוא "רעב" כרגע (=צריך תשומת לב / הסבר נוסף לחומר הלימוד / לפתור בעיה חברתית שנמצא בה / משהו שקרה בבית וכד') איננה אשמתו ובטח לא יעזור אם נשתמש בגבול חיצוני ונשלח אותו "רעב" מחוץ לכיתה, לנווה מדבר בו ימצא רק מים....
מי מאיתנו העובד עם ילדים ונוער בסיכון, יודע, שלצערנו רבים מהם גדלו ללא גבולות העונים לצרכים שלהם עוד בינקותם ולכן הם מגיעים למפגש איתנו "מורעבים" בבסיסם עם תקווה שאנו נצליח לתת להם גבול - להיות אלו המצליחים להיות מכווננים לצרכיהם.
הכותב הוא מייסד וראש התכנית "תקשורת מקדמת" במכללת סמינר הקיבוצים, מנכ"ל ביה"ס הראשון לתקשורת מקדמת, חתן פרס רוטשילד לחינוך 2013.
עכשיו צפו בבני נוער משתפים בצרכים שלהם - סצנה מתוך תוצר של תהליך "תקשורת מקדמת":
אז איך עושים את זה??
בתכנית 'תקשורת מקדמת', המשתתפים מפיקים "סיפורי וידיאו" עכשוויים מתוך חייהם, במטרה להתבונן בעצמם, בבחירות ובמציאות שלהם. בעקבות הסצנות שהם מייצרים, מקיימים דיאלוג עם המנחה המיומן וחושבים על אלטרנטיבות נוספות להתמודדות ולצלמן. ההתנסות בצילום החלופות והדיון עליהן, מאפשרים לגלות את יכולות הבחירה וההזדמנויות להתפתחות.
