שמי יפתח אלרן, אני מנחה קבוצות וצלם טלוויזיה וקולנוע.
בעבר למדתי קולנוע בקמרה אובסקורה מחלקת צילום ובימוי ומשנת 2001 אני עוסק בצילום מקצועי. בשנת 2012 למדתי לימודי הנחיית קבוצות ב"תקשורת מקדמת" ויצאתי לסטאז' בבית ספר רמות בת-ים שם הנחיתי שתי קבוצות. השנה, שנת 2016, יש לי כבר 10 קבוצות שמפוזרות בארץ ישראל ולכל קבוצה ייחוד משלה.
אני גאה למנות את הקבוצות שלי כי מבחינתי זאת שליחות. אני בא מעולם הטלוויזיה והקולנוע שידוע כ"החיים הטובים" וכאן בהנחיית הקבוצות אני רואה את "החיים באמת". מפגש עם נערים ונערות שלא מובן מאליו שהם קמים בבוקר למסגרת שלהם ולפעמים כשהם מחליטים לבוא אז אנחנו המנחים לא תמיד "באים להם טוב" (בשפתם של בני נוער בסיכון). יש הרבה אתגר ועניין בעבודה מול הנוער והילדים. במסגרת לימודי "תקשורת מקדמת" קיבלתי כלים ובעיקר שפה כדי להתמודד עם האתגרים האלה.
"הרבה אנשים בתעשיית הקולנוע לא הבינו למה בכלל אני צריך ללמוד הנחיית קבוצות. היו שאמרו לי: "הרי אתה שנים במקצוע הקולנוע אז למה לך ללמוד?". רק אחרי שלמדתי תקשורת מקדמת הבנתי עד כמה היה חשוב ללמוד את השפה והכלים האלה, כי בסופו של יום אנחנו לא מורים לקולנוע אנחנו מנחים את הנערים והנערות להתבוננות בחיים באמצעות מצלמת הווידיאו..."
יפתח
נעמה קארידי, מורה לקולנוע בבי"ס מקיף משותף חוף הכרמל במעגן מיכאל,
משתפת על לימודיה במסלול הנחיית קבוצות ל"תקשורת מקדמת":
אתחיל מהסוף, שבשבילי הוא ההתחלה, אז איך מתחילים סיפור? (משפט שבוחן התחלות אותו למדתי
בלימודיי מרותי הרתאן).
כמו בעשיית סרט- הכל מתחיל ברעיון, בהרגשה, בדחף ליצירה. הרי ישנן כל כך הרבה אפשרויות להתחלה...
אחר כך משקיעים במבנה, מתכננים ובוחנים אלטרנטיבות, ומעצבים את מה שעומד להיות הסרט שלי, הסיפור שלי.
וניגשים לעבודה, מביימים, מצלמים, עורכים ו...
הנה הוא שם, שלנו, אחר ממה שדמיינו, מוגש לעיניים אחרות, שעומדות להציץ עמוק אל תוך הסיפור שלנו. לעיתים עמוק לתוך הנפש שלנו.
זהו מסע של ממש. משמעותי ומרגש, תקשורתי וחינוכי. את המסע זה בתהליך של תקשורת מקדמת אנו עוברים יחד עם נוער.
מעניקים את הכלים להבעה המחוברת ליצירה, להתמקדות, לעשייה- שפה חדשה של ממש.
וכמו בלמידת שפה חדשה- עולים קשיים, מתבררות חוזקות וחולשות, ויותר מכל מתגלה התהליך.
הבחירה שלי ללמוד במסלול של תקשורת מקדמת קרתה כמעט במקרה, כך ניתן לחשוב.
לא שמעתי על התכנית ולא הכרתי את רן ורותי...
באמצע לילה של חיפושים אחר דרך חדשה נתקלתי בפרטי התכנית וידעתי- שכל השבילים בהם הלכתי עד היום: קולנוע ועריכת סרטים, סוציולוגיה, ותקשורת- כולן הובילו לחיבור המיוחד הזה.
אני מרגישה שהתכנית משלבת בצורה מדהימה בין כל החלקים בהם עסקתי והרחבתי עד כה, ומוסיפה את הכלי המדהים והעוצמתי של העבודה בקבוצה, ושל ההנחייה. זהו כלי שבאמצעותו עברתי ולמדתי כל כך הרבה על עצמי ועל הוראה, כלים בהם אני משתמשת כל יום ויום בבית הספר ובחיי כאדם מתבונן.
תודה על הדרך, על המבט ועל המקום.
נעמה קארידי
רויטל גולדמן, מורה לחינוך מיוחד מזה 28 שנה.
עובדת בבי"ס "קישון" רמת דוד- עמק יזרעאל, בוגרת המסלול מספרת:
במסגרת שנת השבתון חיפשתי לימודים שיהיו קצת אחרים. שיתנו לי כלים נוספים לעבודה עם הילדים המיוחדים שלא בדרך הרגילה, בכיתה מאחורי השולחן.
במהלך החיפושים נתקלתי בלימודי "תקשורת מקדמת" בסמינר הקיבוצים. השילוב של עבודת מצלמת וידאו עם הילדים נראה לי מעניין ופניתי לקבל יותר פרטים.
המפגש עם רן ישפה ורות הרתאן , מובילי התוכנית, היה מרגש והחיבור מבחינתי היה מידי. ישר הרגשתי שהגעתי למקום הנכון.
במהלך הלימודים רכשתי כלי עבודה מדהים, שנוגע בילדים ומאפשר להם להתבטא ולהביא את עצמם בצורה נוחה ובלתי מאיימת.
היום, כבוגרת התוכנית ומורה ל"תקשורת מקדמת" בבית הספר בו אני מלמדת, אני מיישמת הלכה למעשה את כל שלמדתי - הילדים מחברים את התסריט, מביימים ומשחקים אותו וגם מצלמים. תוך כדי העבודה אנחנו מנהלים שיח על מה שקרה בתסריט, מחפשים דרכים נוספות להתמודד עם הבעיה שעלתה, ובלי שהילדים מרגישים מאוימים הם נוגעים בקשיים האישיים שלהם ולומדים שאפשר למצוא דרכים נוספות להתמודד איתם.
מבחינתי כמורה השיעורים האלה משמעותיים מאוד מכיוון שהם אינם תלויי מיומנויות למידה רגילות, והילדים בעלי הלקויות השונות יכולים להתבלט ולהצטיין בהם ולהפגין את יכולותיהם הגבוהות בתחומים רבים אחרים.
תודה לכם,
רויטל גולדמן
בורה שניטמן, בוגר מחזור תשע"ג:
"במהלך הלימודים למדתי לנתח את המתרחש סביבי ואת עצמי מזווית שונה. סגל המרצים וקבוצת התלמידים,
כל אחד ואחת, מביאים סיפור אישי, מבט ייחודי וחוכמת חיים שיחד מזמינים את המשתתפים לצאת למסע אישי בו
אט אט מתגלות פינות נסתרות באישיותנו שטרם נחשפנו אליהן. לאחר סיום הקורס, בעודי עובד עם צעירים
ומבוגרים כאחד, אני נוכח לדעת עד כמה רבה ההשפעה שיש לקולנוע על חיינו, ועד כמה תהליך יצירה עצמאי של החניכים משקף ומעצב את תפיסת עולמם של היוצרים והצופים."
תודה על הלימודים,
בורה
לאה הד, שסיימה את המסלול להנחיית קבוצות ב"תקשורת מקדמת" באוגוסט 2013 מספרת:
"במפגש בו נכחתי עם עמוס קינן לפני שנים נשאל הסופר והפסל "כיצד ניתן לקבוע מהי יצירת אמנות טובה?" קינן השיב בסיפור אישי ותיאר את הפעם הראשונה בה הגיע לאיטליה, נרגש כולו לקראת המפגש עם מיטב יצירות האמנות, ואת האכזבה, התסכול והבלבול אותם חש בעומדו מול פסל "דויד" כלשהו עשוי מברונזה. חווית האיכות האמנותית המופלאה של הפסל, לה ציפה, פשוט לא התרחשה. כאשר הגיע בסופו של דבר אל הפסל המקורי וחווה את אותו רגש נסער, התבררה לו התשובה. "רק מה שהאמן הכניס לתוך היצירה, יכול לעבור אל הצופה. העתק לעולם לא יעשה את העבודה”.
קורס מנחי תקשורת מקדמת משול בעיני לאותה יצירה מקורית שעליה דיבר קינן.
לא עוד סדנה מבטיחה, מסעירה ומתיימרת, לא העתק של שום דבר אחר אלא מסע איטי מובנה, מפרך ומהנה, של התבוננות ישרה וישירה אל הפנים ואל החוץ, תוך בנייה הדרגתית של אומץ, חידוד אינסופי של עקרונות העבודה והקנייה של מגוון כלים ישומיים, להנחיית מסע תהליכי עם אנשים באשר הם.
גדולתה של התכנית נעוצה בראש ובראשונה ומעל לכל בעובדה שעבור מי שמלמד את התכנית, התקשורת ככלי מקדם היא ממהותו ומכאן שמחוייבותו לתכנית וללומדים אותה היא מוחלטת.
הקורס בשבילי הוא המתנה יקרת הערך ביותר שאני הענקתי לעצמי בחמישים ושלוש שנותיי.
איך הגעתי ללמוד "תקשורת מקדמת"?
אני מתגוררת בקרית טבעון.בעלת תואר ראשון בהסטוריה ותולדות האמנות ותעודת הוראה (באנגלית) ואני עובדת בחברת ג'נראל אלקטריק - חטיבת מוצרים רפואיים - במחלקת האיכות של החברה. במהלך השנים עסקתי גם בהדרכת אמנות וגם הנחיתי קבוצות לפיתוח מיומנויות שיחה באנגלית.
אל הקורס לתקשורת מקדמת הגעתי, לא במקרה, בעקבות שנת שירות של בתי בפנימייה לנוער בסיכון אשר הובילה אותי לחיפוש כיוון אשר יאפשר לי לעבוד עם בני נוער באופן שיהיה משמעותי עבורם אבל גם עבורי. סיימתי את הקורס בקיץ 2013 ואני מתעתדת לפתוח קבוצה באותה פנימייה שבה הכל התחיל.
עבורי זה חלום שמתחיל להתגשם.
אני יותר מאשמח לספר על הקורס באופן אישי בטלפון למי שיהיה מעוניין בכך.
את מספר הטלפון שלי ניתן לקבל מרן ישפה."
לאה הד
לאה הגשימה את החלום ועבדה בפנימיית "נירים". לחצו כאן לקריאת תמליל מפגש שלה עם חניכים.
רוצה גם לקדם ולהעצים קבוצות באמצעות יצירת סיפורי וידיאו?
מבטיחים לחזור בהקדם
לילך שרון, תסריטאית (בוגרת "סם שפיגל"),
מספרת על מסלול הלימודים :
לימודי "תקשורת מקדמת" בסמינר הקיבוצים היו מעשירים, עמוקים וחוויתיים. גיליתי שהמבע הקולנועי הוא כלי
עוצמתי וחד, "שפה" חדשה שאפשר לדבר איתה ודרכה על רגשות, חוויות ועולם פנימי שלרוב אין לנו גישה אליו.
לעיתים רק כשאנו צופים על העולם שבראנו מהצד- או על המסך הגדול, אנו יכולים לקבל הצצה נדירה אל העולם
החבוי בתוך תוכנו.
היום, כמנחת קבוצות "תקשורת מקדמת", שעובדת עם שבע קבוצות בני נוער בסיכון ועם שתי קבוצות בני נוער מצטיינים, אני רואה בכל יום את ההשפעה העצומה שיש למצלמה ולסרטים (שהם עצמם כותבים, מביימים משחקים ומצלמים) על חברי הקבוצה. הם מתחילים לבטא את עצמם, להכיר את עצמם, וגם לשאול את עצמם בגלוי שאלות אודות תפיסת עולמם ודרכי ההתנהגות שלהם. המצלמה היא כלי נהדר לביטוי, פורקן, ובעיקר- לשינוי!
לילך שרון
שרה ברסלע, אמנית ומורה מתארת את לימודיה באמצעות "CASE STUDY" בהענותה לשאלה: " כיצד העבודה בשיטת "תקשורת מקדמת" יכולה לעזור לקדם ילדים עם קשיים / לקויות למידה? " ובתשובתה תיאורים מומשגים מהחומר הלימודי, הממחיש את יישום הכלים שקיבלה במהלך הכשרתה להיות מנחה ל"תקשורת מקדמת":
"ילדים עם בעיות של קשב וריכוז סובלים מטווח קשב קצר וקושי במיקוד, אימפולסיביות היפראקטיביות וקושי לציית לחוקים. הם נחווים כמפריעים ולעיתים אף כמחוללי תגרות.
מ', תלמיד שלי בכיתה ה' בבית ספר רגיל. הוא אובחן כילד עם בעיות קשב וריכוז שלמד בכתה רגילה והרבה להמצא מחוץ לכתה (במרבית השיעורים) בגלל הפרעות מרובות.
בחלקים של מפגשי התקשורת מקדמת שהיו חלקים פרונטלים, מ' היה מתקשה לשבת ולשתף פעולה. לעיתים הוא היה נכנס לכיתה ומיד מכריז שהוא יוצא כי זה לא מעניין. לעיתים הוא לא היה מגיע בכלל. וכשהוא כבר היה נוכח בשיעור, לרוב הוא היווה את מוקד ההפרעות. התלמידים היו דוחקים בו לצאת ומציינים: "בשביל מה שיישאר כאן הוא רק מפריע." , "שילך ליועצת כמו תמיד". והיו מי שהציעו לקרוא למחנכת שתושיע. אין ספק שגם עבורי היה זה פיתרון קל להוציא את מ' מהכתה כפי שעשו מורים אחרים. למרות זאת בחרתי לבצע שינוי במערכת ההתקשרות לה היה מורגל מ' עם חלק ממוריו, לא ויתרתי עליו ולא ערבתי את המחנכת אלא נתתי בו אמון שאם ירצה הוא יוכל למצוא את מקומו בשיעורים שלי. עובדה זו גרמה לו להיות נוכח בשיעורים יותר ויותרף דהינו מ' חווה חוויה רגשית מתקנת (אחרת) ביצירת קשרים רגשיים עם אנשים הנמצאים איתו בקשר ע"פ משנתו של ג'ון בולבי.
כשמ' כבר היה מציע איזה רעיון היו מי שבזים לו. כך קרה יום אחד, שהתלמידים נדרשו לבחור בעלי תפקידים לצורך הפקה, מ' ביקש לשמש כצלם באומרו "דוד שלי צלם וידאו גם אני יכול". תלמידי הכתה שלא האמינו ביכולותיו ענו לו: "אז מה, מי אמר שגם אתה יודע לצלם.", "אתה יודע בכלל מזה לונג שוט?" מ' שלא הכיר את כל המונחים המקצועיים בגלל נוכחותו המועטה בחלקי השיעור הפרונטאליים , מיד ויתר והודיע שהוא עוזב את הכתה. היה ברור לי, לאור הכרותי אותו, כי התנהגות זו אינה נובעת בגלל מזגו של מ' כפי שמאפיין אותה תומאס וצ'אס התקרבות/רתיעה מדברים או אנשים חדשים. אלא מהתנסויות מצטברות שלו. כאן אני כמנחה נכנסתי לתמונה מיד נתתי למ' חיזוק חיובי ואמרתי לו שעצם העובדה שהוא מכיר את המצלמה זו כבר נקודת זכות עבורו ואשמח אם יציג את מועמדותו כי בטח יש לו מה לתרום לכתה. אחד הילדים שב והתרעם "הוא יהרוס את הסרט!" כנראה, מ' נחווה אצל אותו תלמיד כמי שתמיד הורס לקבוצה/לכתה שבה הוא נמצא. הפעם מ' נשאר במקומו עדיין מהסס ומביט בי לא ברור לו שאהיה שם עבורו, הרי לא מעט מורים כבר וויתרו עליו.
"זה סרט" אמרתי "תמיד נוכל לשוב ולצלם את אותן סצנות שלא יצאו טוב מספיק להבנתכם." משפט זה, בו אני כמנחה מביעה את עמדתי הפנימית,אפשר לכתה לבחור את מ' לאחד מהצלמים בהפקה. מ' ניגש מאוד בחשש למצלמה " אני לא יודע" הוא אמר ותנועות גופו הביעו רתיעה והסתיגות. הוא לא האמין בעצמו. כאן אימצתי את משנתו של יאלום שאמר: "משמעות העבודה המשותפת והקשר היא מחיקת ההבדל, ביטול האבחנה בין "הם" (הפגועים) לבין "אנחנו" (המטפלים) וגם את אימרתו של פובליוס טרנטיוס האומר: "אדם אני, ושום דבר אנושי אינו זר לי" ואמרתי: "גם אני לא נולדתי צלמת. גם אני לא תמיד מצלמת נכון" . מילותי אלה בהן יכול היה מ' לחוש אמפטיה למצבו, סייעו למ' לגשת למצלמה. למרות שבשיחה מקדימה בהפסקה הוא הודיע לי שהוא יצלם כמו שהוא יודע, והוא לא מסכים שיתערבו לו, בשלב זה מ' כבר היה נכון גם להאזין להערותי וללמוד את המושגים המקצועיים לאותן פעולות שאת חלקן עשה בכשרון טבעי ועל כך זכה להרבה מילות עידוד ופירגון מצידי. בגלל הלקות שלו, מ' לא הצליח לצלם במשך זמן ממושך, אולם אף אחד לא שם לב לכך מאחר ומלכתחילה דאגתי שייבחר צוות צילום שיתחלק בסצנות. גם במהלך הצילומים מ' התקשה להתמקד במצלמה ובמהלך הצילום היה מסיט את עיניו מהמסך ומביט בשחקנים שלא דרך העינית/מסך. מאחר והייתי נכונה להתנהגות זו לא הערתי לו עליה אלא הנחתי אותו לגביה כעוד אחת מהוראותי המקצועיות ולא כהערה שיכולה לערער את בטחונו. למעשה נהגתי בו בהגינות בהתחשב בלקות וביכולותיו האובייקטיביות.
בצפיה המשותפת שעשינו בחומרים המצולמים מ' קיבל לא מעט הארות חיוביות מצד הכתה וגם מצידי. ובלשון ד"ר לאבוי קיבל מ' "אסימונים" ( כלכלת אסימונים- "כשהאסימונים ניגמרים מאת ריצארד לאבוי). הוא גם ביקש לשוב ולצלם שוטים שנראו לו לא מצולמים מספיק נכון.
בשיעורים הבאים זכינו לנוכחות מוגברת יותר של מ'. הילדים אף היו נעזרים בו בצילום ואף מבקשים ממנו שיצלם. כשהוא הביע את דעותיו במהלך השיעור הן בצפיה בחומרים או במהלך כתיבת תסריט ניתן היה לראות שהכתה מאזינה לו ושוב לא מבטלת את דעותיו.
במהלך עבודתי עם מ' השתמשתי בשיטת תקשורת מקדמת שמתי דגש ייתר על היחסים האנושיים שלי כמנחה ופחות על הטכניקה. ראשית יצרתי עם מ' דפוס התקשרות שונה מזו שחווה עם לא מעט מורים. גיליתי הבנה ואמפטיה למניעיו האמנתי בו כאדם בעל כשרונות ויכולות, מה שגרם לו לנסות ולהכיר את היכולות שלו ומכאן דימוי העצמי שלו התעצם ואפשר לו גישה אופטימית יותר ובטחון לנסות וללמוד ונטע בו תקווה שהוא יכול.לאורך כל הדרך נתתי לו חיזוקים חיוביים. ולמרות שידעתי על לקותו שיכולה להקשות עליו לעמוד פרקי זמן ארוכים ליד המצלמה ולהתמקד בעשיה זו התעלמתי לרגע מידיעה זו ואפשרתי לו לצלם בהתחשב במגבלות. בשלב הבא הוא חש ביטחון מול הקבוצה כשזו קבלה אותו כמו שהוא ולמעשה גילתה פן נוסף וחיובי של מ'. מה שחיזק את בטחונו האישי גם בחברה. מ' למד שהוא יכול לבחור להיות שותף לעשיה החברתית ולא לפרוש מהכתה בגלל לקותו או בגלל מה שהסביבה משדרת לו. בעזרת תקשורת והדיאלוג שנוצר ביני כמנחה לבין מ', הוא ביצע רפליקציה ובחר באופצית התנהגות אחרת, נורמטיבית."
תודה על הלמידה והעשייה,
שרה ברסלע
הצטרפו למאות הבוגרות והבוגרים שלנו:
צלם במאי עורך למעלה מעשור, מתמחה בקולנוע תיעודי אבל מצלם גם פרסומות, טלויזיה וקליפים ושאר עבודות וידאו מאתגרות. בוגר החוג לקולנוע וטלויזיה באוניברסיטת תל אביב. נשוי למור ואב לליה, וליסקי הכלבלב. מאמין שהחיים הם סרט אחד גדול ואנחנו הצלמים, הבימאים והעורכים. צריך רק להתבונן וללכוד את הרגעים הקסומים.
אני ילידת שוויץ והגעתי אחרי לימודי גיל הרך לישראל, כאן עבדתי במגוון תפקידים מטעם משרד החינוך. ניהלתי את "בית בטבע" - מרכז העשרה לחינוך סביבתי לגיל הרך מטעם משרד החינוך ועיריית תל אביב. במסגרת של בית בטבע רכזתי השתלמויות בתחום של החינוך סביבתי עבור גננות וסייעות לקראת הסמכות לגנים ירוקים ובשעות אחר הצהרים עבדתי עם קבוצות הורים וילדים בתחום של הדרכת הורים, פעילות עם הורים וילדי גן כגון עשייה קולנועית, תיאטרון, בישול ופעילות סביבתית. עבדתי במטה של משרד החינוך, פיתחתי תכניות בתחום החינוך הסביבתי, לי
במאי, מפיק וצלם סרטים תיעודיים, מורה בתיכון החברתי במצפה רמון. בוגר תואר שני בלימודי קולנוע תיעודי מאוניברסיטת תל אביב ובוגר לימודי תקשורת מקדמת מסמינר הקיבוצים.
, אמא לשלושה ילדים וסבתא. אשת חינוך ופעילה סביבתית מעל ל 38 שנים. בעלת תואר שני במנהל החינוך. מנהלת בית ספר בעבר. יזמה ובנתה תוכניות חינוך עירוניות. בנוסף בוגרת לימודי עיצוב פנים בטכניון ומשלבת בין עולם העיצוב לעולם החינוך. החינוך והקיימות הם נר לרגליה והאג'נדה הירוקה היא דרך חייה. לאורך כל השנים התנדבה ועבדה עם נוער בסיכון. אני מאמין: האתגר הגלובלי הוא קיימות ואת זה ניתן לעשות בעזרת תקשורת בינאישית ושיח אישי לקידום והעצמת חוזקות אישיות וכישורים חברתיים.
במאי פעיל, מאז שסיימתי ללמוד קולנוע באוניברסיטת תל אביב, בשנת 1994, אני עושה בעיקר סרטים וסדרות דקומנטאריות. נשוי לענת ואבא של יסמין ובן. בין הסרטים שעשיתי "הכובעים של ירושלים", "אלוהים ואני", וסדרות תעודה על זוגיות ומשפחה: "הבטחנו זה לזו" עם קובי מידן, ו"בטבעת זו" עם גלית גוטמן. בתחילת דרכי כתבתי וביימתי גם סרטי עלילה, כמו "בוצ'אצ'י" - שעדיין מוקרן במסגרות חינוך שונות. מדריך סדנאות "לפיתוח פרוייקט דוקומנטארי" עם יוצרים בתחילת דרכם.
פסיכולוגית קלינית מומחית מדריכה, מטפלת בקליניקה פרטית ברעננה
מ2006 התנדבתי בבתי ספר בגרמניה, הייתי נותן הרצאות לילדים מעל יסודי בכל מיני תחומים במתמטיקה ואנגלית כולל עיצוב רגשי וקואוצ'ינג. בהמשך נהייתי מרצה לחברה הערבית. כשחזרתי ארצה היתה לי תוכנית טלוויזיה שמתקיימת עד היום בערוץ הערבי והיא עוסקת גם בתחום ההעצמה ועם אנשי חינוך. עבדתי מ2009 ועד היום בכל מיני עיריות בחברה הערבית
בעלת תעודת הנדסאית ותואר ראשון בקולנוע וטלוויזיה במכללה האקדמית ספיר, עוסקת בהוראת והדרכת קולנוע ואנימציה בבתי ספר יסודיים, תיכונים ומרכזי מחוננים.
עו"ס קליני, מנהל תוכנית האפוטרופסות של עמותת ילדים בסיכוימ
בעלת תואר M.A בחינוך בתחום ניהול ופיתוח תכניות לימודים ומנהל. עם ניסיון רב במערכות חינוך שונות ועם גילאים שונים, מנחה, מדריכה, מטפלת הוליסטית, בעלת הכשרה בפסיכותרפיה, דמיון מודרך ו- NLP, רייקי וקינסיולוגיה חינוכית. מתגוררת ברמת-ישי יחד עם משפחתה.
צלם ועורך וידאו, בוגר החוג לקולנוע וטלויזיה באוניברסיטת תל אביב. ניסיון של כמה שנים בעולם הפוסט של הטלויזיה, הפקת תכניות יומיות, וסרטים דוקומנטריים. מפיק הרצאות מקוונות באוניברסיטת תל אביב.
נשואה ואמא לשניים. בוגרת לימודי תעודה פסיכו אסטרולוגיה וטיפול דרך מפות לידה.
מפיק ובמאי סרטים בחברת אומן הפקות תוכן. עוסק במיזמי תוכן והדרכה עבור משרד החינוך וגופי הסברה בישראל. בעבר היה מרכז מגמת תקשורת מעשית בתיכון "יגאל אלון" בהוד השרון. ניהל סדנאות של צוותים בחינוך המיוחד. נשוי לאריאלה ואבא לחמישה ילדים.
נשואה ואימא לארבעה, גרה בבאקה אלגרביה. תואר ראשון B.ED בגיל הרך ושפה ערבית, עובדת בבתי ספר וגני ילדים. בוגרת תוכנית תקשורת מקדמת, מנחה סדנאות עם תלמידים בתיכונים שונים ומעבירה השתלמויות מורים.
אומנית, ויוצרת. בוגרת בית הספר לקשורת באריאל. מורה לקולנוע ויוצרת מתחומים מגוונים.
בוגר מגמת הקולנוע ב"בית-צבי". צלם קולנוע וטלוויזיה (בין עבודותיו: איים אבודים, אהבה קולומביאנית, מרחק נגיעה, הבורר, אבודים באפריקה ועוד). מלמד צילום קולנוע וטלוויזיה במכללת ספיר.
עיתונאית ובימאית. ביימה את הסרט "יתומים" עבור yes דוקו 2014. עבדה כתסריטאית ותחקירנית בטלוויזיה ועיתונאית בעיתונים שונים בהם "מעריב" ו"מאקו".
בוגר מגמת קולנוע בספיר, איש ארט בעיקר בהפקות קולנוע וטלויזיה, עורך וידאו, טבח ונגר.
בוגרת החוג לקולנוע באוניברסיטת ת"א ובעלת ניסיון עשיר בעבודה כמפיקה בטלוויזיה. בשנים האחרונות פניתי לתחום החברתי, עבדתי עם נוער בסיכון וכיום עובדת עם הקהילה הזרה בדרום ת"א.
אני מורה דרך ומנחה קבוצות בתקשורת מקדמת. אני מאמין שלמידה חוויתית מעוררת את כוחות הריפוי הטבעיים הטמונים בכל אדם. טבע וחיבור אנושי הם המטפל הטוב ביותר ועלינו ללמוד ליצור את המרחב המתאים לכל אחד ואחת. בהדרכת טיולים של אוכלוסיות מיוחדות ובכלל,אני משתמש במתודה של תקשורת מקדמת ומרגיש כיצד החיבור תורם להשגת המטרה.
תואר ראשון סוציולוגיה וחינוך תואר שני סוציולוגיה מגמת לימודי ארגון תעודת הוראה מרכזת מגמות ומלמדת בתיכון בירושלים סוציולוגיה פסיכולוגיה קולנוע ואזרחות .
4 שנים לימודי בימוי והוראת תיאטרון בסמינר הקיבוצים ועוד 5 שנים במסלול המלא בסם שפיגל. במקביל לימדתי סדנאות תיאטרון לחיילים ועבדתי עם נוער בסיכון וכתבתי כמה הצגות שקיבלו תהודה וכמה תסריטים לא רעים בעיני שחלקם ביימתי וחלקם אני מתעתד לביים. אני מוצא שהשילוב הזה בין הוראה לבין יצירה מאזן את עצמו בסופו של דבר. הוא מאפשר לי לא לקפוץ מעל הפופיק ובעיקר להיות בקשר נושם עם העולם שמעבר לכתלי הדראפט. להיות בתוך המירוץ מצד אחד ומצד שני להיות במקום שהוא יותר מתבונן ומאפשר. אני מנסה ליישם את מה
בוגרת תולדות האמנות ובעלת תעודת הוראה והנחיתי מספר שנים קבוצות נשים לשיפור מיומנויות השיחה באנגלית. בנוסף לכך, אני עובדת בחברת ג'נראל אלקטריק, מתגוררת עם בן זוגי בקרית טבעון ואמא לשתי בנות בוגרות. פרוייקט שאני גאה בו במיוחד היה מסע תיעוד של מקימי קיבוץ שמרת שהיה עבורנו חוויה מטלטלת ושיעור לחיים.
צלם וידאו של חדשות, דוקומנטרי, קליפים, סרטוני תדמית ולייף סטייל עם נסיון של מעל עשר שנים. בוגר "כותרת" בית ספר לעיתונאות מגמת טלויזיה. נשוי באושר ומתפוצץ מגאווה משני בנים אינדיאנים שמגלים בעצמם כישרון צילום לא מבוטל. חובב צלילה, נופש וצילום. הרבה מאוד צילום.
נשואה לאיתמר, מדריכה קבוצות נוער בטיולים ומסעות. שנתיים שירות בהדרכת טיולים ומסעות באזור הנגב והמדבר לתיכונים, שנה עבודה בתחום הטיולים כעצמאית ומטעם חברות, בשילוב עבודה בסדנאות מטעם עמותת "עם ישראל אחד" בתיכונים. ניהול פנימייה באולפנה מוזיקלית "שירת הים" וקורס צילום של גליץ.
מורה להיסטוריה ולאזרחות בתיכון משנת 2006, מלמד לבגרות תלמידים בכל הרמות. חינך כיתות במשך 4 שנים. בשנים האחרונות עוסק רבות בתחום הטכנולוגיות החינוכיות, בפיתוח ובהטמעת כלים טכנולוגיים בבית הספר ובמערכת החינוך בכלל.
בוגרת התוכנית לתקשורת מקדמת ומנחה בתוכנית בבית אקשטיין רמת גן (תשפ"ב). בעלת תואר שני במנהל חינוך. בעלת ותק של 30 שנה במערכת החינוך בכיתות חינוך רגיל ובחינוך מיוחד. כיהנה כמנהלת בית ספר יסודי "יסוד המעלה" בראשון לציון. תחומי התמחות: מדעים ושפה. עד לפרישתה כמנהלת בית ספר, הובילה תוכניות חברתיות בבית הספר, ביניהם תחנת רדיו בית ספרית, שילבה כיתות של ילדים על רצף אוטיסטי בחינוך רגיל והנהיגה ייחודיות בית ספרית של תקשורת ושפה.
בעל תואר ראשון במכניקה ותואר שני בהנדסת אווירונאוטיקה. צלם סטילס (מלמד צילום וגם מצלם אירועים ואמנות).
בעלת תואר ראשון בקולנוע וטלוויזיה מאוניברסיטת UCLA בארה"ב. עבדה במשך שנים בלוס-אנג'לס כמפיקת פוסט בתעשיית הקולנוע האמריקאי. לאחר חזרתה לארץ, עבדה בשידורי קשת ועזרה בהקמת קשת אינטרנשיונל.
אוהב אנשים, להקשיב, אוהב לצחוק, לעזור לאנשים
פסיכולוגית ופסיכותרפיסטית, מומחית לנוער וצעירים בסיכון, בעיקר סביב בעיות אלימות והתמכרויות. נעובדת בשרות הציבורי ברחובות ובקליניקה פרטית בגבעת ברנר. מטפלת קבוצתית בגישת דינאמית, ובוגרת התכנית לתקשורת מקדמת מ-2016, מנחה קבוצות בתכנית ברחובות.
נשוי באושר לקרן, אבא גאה של איתי, בר וטל. מגיע מתחום הלוגיסטיקה וניהול עסקים עצמאיים . לאחר שנים רבות בעשייה בחרתי לבצע שינוי בחיי בתחום המקצועי. התחברתי לתחום הנחייה ותקשורת מקדמת, תחום שבו אוכל להעניק מעצמי לחברה ובעשייה זו אוכל גם להגשים את עצמי. "מה שעשינו למען עצמנו בלבד, מת אתנו. מה שעשינו למען אחרים ולמען העולם - חי לנצח." (אלברט פוק).
נשואה ואמא לארבעה ילדים בוגרים, מורה ורכזת תקשוב מנהלת מרכז החדשנות בבית הספר יסודי "קיסריה" מעל 8 שנים בתפקיד ניהולי בתחום החינוך הבלתי פורמאלי, בוגרת תקשורת מקדמת 2022, מנחה קבוצות "תקשורת מקדמת" בכיתת חינוך מיוחד יסודי "קיסריה"
סיים לימודי סאונד במחלקה להנדסת קול מכללת כינרת 2010. מקליט קול לטלוויזיה וקולנוע. מתחזק אהבה ישנה כדי-ג׳י וחוטא מידי פעם בעבודת עץ. מתעניין באנשים ובמה שמניע אותם ושואף לעשייה עם תוכן.
כבר 10 שנים עוסקת בתחום החינוך הבלתי פורמאלי עם אוכלוסיות קצה. למדתי תואר בחינוך מיוחד בשילוב אומניות ובוגרת לימודי תקשורת מקדמת מאמינה במפגש עם אנשים דרך המצלמה שמעניק חוויה מעצימה ובתהליך נכון מתקנת לב
בוגר יחידת הסרטה של חיל המודעין. בעל ניסיון של עשרות שנים בהפקות טלוויזיה וקולנוע כעוזר צלם וצלם.
במאית, עורכת וידאו ויוצרת עצמאית בתחום התוכן (אוצרות, וניהול אומנותי עבור מיזמים ומוסדות תרבות ולימוד). בין שאר הדברים עוסקת מזה שש שנים בקידום חברתי קהילתי באמצעות קולנוע. עבדתי במשך כמה שנים עם הקהילה האתיופית במסגרת מרכזי העשרה לאומנות בנתניה. השכלה: בעבר עו"ד (התמחות פלילית), בשנים האחרונות השלמתי לימודי תואר שני בבימוי והפקה באוניברסיטת תל אביב.
יליד פריז. בוגר לימודי קולנוע באוניברסיטת פריז. מהיוצרים המובילים בתחום הווידאו – ארט בישראל כבר 15 שנים. שחקן יוצר וחבר קבע בתאטרון האלטרנטיבי בשלומי. עבודותיו הוצגו בתערוכות קבוצתיות ותערוכות יחיד רבות, ביניהן: גלריה אום אל פאחם, גלריה לאמנות עין–הוד, מוזיאון חיפה ועוד. מנחה קבוצות ויוצרים בלימודי קולנוע ווידאו-ארט
אם לשלושה ילדים סבתא לשישה נכדים. מורה לחינוך מיוחד 36 שנה בכיתות מקדמות בחטיבת ביניים. בוגרת מכללת רידמן במגמת "איזון גוף ונפש".
ממושב תל מונד. עורך סרטים במקצועו. בעל נסיון ב'תקשורת מקדמת' עם קבוצות נוער בסיכון בין היתר בבית ספר ברנקו וייס סדנאות בפרדס חנה, ובמועדון נוער בשושנת העמקים. מזה כשנתיים מתנדב במועדון 'הפוך על הפוך' של עמותת "עלם" בנתניה עם נוער רב תרבותי ובניידת הלילה של העמותה, בפעילות שמטרתה להעצים את בני הנוער.
בוגרת המח' לעיצוב גרפי במכללת אמונה, בית ספר לתקשורת "כותרת" אונ' ת"א. עבדתי כעורכת ומפיקה ברדיו קול חי ושיתופי פעולה עם גל"צ. ועדיין עובדת בתפקידי הפקה במסגרות מגוונות. כתבתי והנחתי תוכניות הדרכה בנושאי יהדות, בשילוב אומנויות וקולנוע. מורה לקולנוע במסגרות שונות.
גדלתי בישוב שילה, שם קנינו בית בו גדלים ששת ילדנו. אני משתדל לצאת עם ילדיי לטיולים באיזור הישוב כחלק חשוב בבניית זהות מקום. בזמני הפנוי אני אוהב להתעמק בהסטוריה מדינית , לטייל, לשחק כדורגל ולנסות לזהות פרחים וציפורים שפגשתי בדרך. בעבר הדרכתי בחוגי סיור של החברה להגנת הטבע ונראה לי ששם החל החיבור שלי בין ידיעת ואהבת ארץ לבין הדרכה והוראה. רכז נוער בישוב ועובר עם הנערים תהליכי חיברות רבים והטמעת ערכים. מורה לשל"ח ורכז טיולים באולפנת עפרה. מתוקף תפקידי כמורה של"ח הדרכתי פעמים רבות בקורס משצי"ם (מדר
מורה לחינוך מיוחד מזה 30 שנה. עובדת בעיקר עם בני נוער עם בעיות רגשיות ולקויות למידה. " למדתי תקשורת מקדמת וגיליתי את האפשרויות הנפלאות הגלומות בכלי בעבודה עם הילדים. היכולת להביא את עולמם בצורה עקיפה ולא מאיימת ולעבור בעזרת המצלמה תהליכים מרגשים". בעלת ניסיון בהנחיית 'תקשורת מקדמת' במחלקה הסגורה בבית חולים נהריה, בפנימייה בנווה עמיאל ובבית ספר קישון רמת דוד.
נשוי+ 5. בוגר ישיבת הסדר ושירות קרבי בחיל שריון. בעל תואר ראשון במשפטים, עסק בעריכת דין במשך ג- 3 שנים. לאחר מכן עשה הסבה מקצועית להוראה ומזה כשש שנים מלמד במרכז נוער ברמלה, נוער בסיכון. מחנך ומורה לתנ"ך.
יוצרת בתחום הטלוויזיה מזה עשור, ועורכת ואחראית תוכן והפקה בערוץ 10 מזה 5 שנים. עסקה בפיתוח וריכוז תכניות חינוכיות להכשרת שליחים ובהדרכה בפועל במסגרת הסוכנות היהודית. בעלת תואר ראשון בתקשורת וניהול מהמכללה למנהל, למדה כתיבה ומשחק, בעלת טור קבוע באתר נענע. נשואה לבני ואמא לאמה וגבי,
נשוי, אב לחמישה ילדים. עבדתי במשך תשע שנים כגנן בגן ילדים לגילאי 3 וכן העברתי חוג תאטרון לילדים ונוער חרדי בסיכון .
נשואה ואמא ל- 3 בנים. עורכת סאונד ומעצבת פסקול לסדרות טלוויזיה וסרטים מזה כ-15 שנה. בעלת תואר ראשון במדעי החברה ותקשורת מהואניברסיטה הפתוחה.
נשוי ואב לשלושה. יליד ברית המועצות. למדתי בבית ספר למשחק של יורם לוינשטיין ולהפעיל תאטרון בובות לפרנסתי. למדתי בימוי קהילתי אצל פיטר האריס. לימדתי משחק בבתי ספר יסודיים ותיכוניים. כמו כן עבדתי בעמותות שונות באק"ים, ולבב - עמותה לנפגעי נפש. לאורך שנים רבות עבדתי בלה"ב - עמותה לקידום הערכים בחברה,כמנחה דרמה בפרויקטיים :"סרטים מהחיים" ו"קולנוער". בשנים האחרונות מלמד יוגה במסגרות שונות לאוכלוסיות מגוונות. מזה 4 שנים מלמד בכפר איזון - כפר לצעירים ותרמילאים במשבר. בשנה האחרונה עובד בבית ספר "ת
מורה ומחנכת, בעלת תואר ראשון בחינוך מיוחד מסמינר הקיבוצים.
למד קולנוע ותיאטרון בארגנטינה, ולימד מקצועות אלו בבתי ספר, אוניברסיטאות ועוד. שיחק בתאטרון ובסרטי קולנוע, וביים הצגות וסרטים. מעביר סדנאות תיאטרון ב"כפר נהר הירדן" לילדים עם מוגבלויות (לקויי שמיעה, נגמלים מסמים ועוד).
אמא לשניים. עד שהתחלתי את לימודי תקשורת מקדמת עבדתי 8 שנים בתיכון פרטי, שקלט תלמידים שנשרו מהמסגרות הפורמליות, אדמינית ואחראית על נושא הבגרויות והתאמות. בנוסף לכך נתתי שיעורי יצירה ופנאי בבית הספר. בעברי למדתי עיצוב אופנה ועבדתי כפרילנסרית. חיפשתי שילוב שיגע בין שתי האהבות שלי - אומנות וילדים ואין ספק שהגעתי למקום הנכון ופיניתי את עצמי לעשייה בתקשורת מקדמת. אני מאמינה שמעבר ללמידה והידע העיוני בבית הספר חשוב לפתח ולקדם את רגשותיהם האישיים החברתיים והערכיים של הילדים.
לימודי עיצוב תפאורה ותלבושות ניסיון רב כמעצב תלבושות לסרטי קולנוע וטלוויזיה עם תעודת הוראה לתאטרון
אמא למיקה , תלמידת כיתה ח'. נולדתי בקיבוץ האון (ליד הכנרת), גדלתי בנתניה. את התואר השני סיימתי במכללת לוינסקי, בהגשת יחידת הוראה בנושא שיוויון ומגדר. אימנתי תקופה קצרה נשים בצמתי חיים. אני נהנית להשתלם מפעם לפעם בסדנאות קואצ'ינג למיניהן. כיום, אני מחנכת כיתה ו', ורכזת שפה, זאת השנה השלישית.
צלם טלוויזיה וקולנוע. למד קולנוע ב'קמרה אובסקורה' במחלקת צילום ובימוי. משנת 2001 עוסק בצילום מקצועי.
מסיימת בימים אלו תואר ראשון בחינוך מיוחד ותקשורת. בשנתיים האחרונות אני עובדת בהוסטל שיקומי לנערות בסיכון, התחלתי כמדריכה ובשנה האחרונה אני רכזת.
מעצב וידאו, נולד בישראל. עובד כמעצב וידאו, במאי, צלם, יועץ ועורך בתיאטרון ובקולנוע.
אמא לטבת. שחקנית, ליצנית רפואית, מעבירה חוגי דרמה תרפיה מעל 15 שנה לכל האוכלוסיות ולכל הגילאים. בוגרת מצטיינת בסטודיו למשחק של יורם לוינשטיין. הופיעה בסדרת הטלוויזיה ''שמש'', ערוץ הילדים, בתיאטרון חיפה, תיאטרון ילדים ונוער. למדה דמיון מודרך וניתוח התנהגות בווינגייט.