המנחה פותח עם סרט אישי על עצמו שהכין במהלך ההכשרה ומיומן לקיים עם חברי הקבוצה דיאלוג סביב הסרט. מטרות הקרנת הסרט – ליצור מפגש בין אישי בין המנחה למשתתפים, ולאפשר לקבוצה ביטחון בסיסי במנחה וביכולתו להכיל מכלול של רגשות ותגובות, ולמצוא את המשותף בכולנו – "אני אדם ושום דבר אנושי לא זר לי".
בהמשך המנחה נותן לחברי הקבוצה מצלמות וידיאו (=סומך עליהם) ודף שאלון אישי המותאם להם והם מתנסים בצילום ראשוני ובהכרות ביניהם באמצעות כלי התקשורת – מצלמת וידיאו. ההיכרות של המנחה עם צרכיו של כל תלמיד, פותחת פתח לטיפוח חוזקותיו. לאחר מכן נעשה תהליך של צפייה בחומרי הגלם, עיבוד תגובות לעצמם (הקול שלי, המראה שלי וכו') והתחלת כבוד הדדי ביניהם לעצמם. 

המנחה פותח את המפגש בסרט הראשון שלהם, המכונה "קליפ קבלתפנים " שערך מהצילומים "הפשוטים" של הראיונות שקיימו במפגש הקודם ומקיים שיח איתם על התוצר שנעשה מחומרים שלהם, על בחירת המוזיקה, בחירת הדברים הוצגו  (למה? ולמה דווקא? לדעתם). 

לאחר מכן מקיימים תרגיל חימום (שממפגש זה מתקיים בכל תחילת מפגש) ושיח על התרגיל. כל התרגילים הם סביב עבודה קבוצתית ואישית, ותורמים בין היתר למחוברות החברתית של התלמידים.

לאחריו – המנחה מזמין את הקבוצה להעלות רעיונות לסרטים שקשורים למצבים ולסוגיות שמעסיקים אותם (משפחתיים, חברתיים, לימודיים וכו')/
המשתתפים בוחרים לצלם סצנה ראשונה המורכבת ממכלול הרעיונות אותם הביאו (בהמשך הסצינה תתפתח לסיפור), ונעשית חלוקת תפקידים – צלמים, בימאי, שחקנים ומתחילים לצלם. שלב זה מאפשר לתלמידים לגלות את כשרונם וכך לפתח "חוסן נעורים" ,  לאחר הצילום, חברי הקבוצה צופים בחומרי הגלם ומתנהל שיח עליהם. 
 

המנחה מקרין את הסצנה שצילמו שבוע קודם, לאחר שערך אותה ב"עריכה מקדמת". 
באמצעות העריכה המקדמת, בה מוסיפים מוזיקה ואפקטים, מזמין המנחה את הקבוצה להתבונן על אותה סיטואציה ספונטנית שהביאו ללא חשיבה,  מפרספקטיבה חדשה ומקיים דיאלוג עליה במטרה "לאפיין דמויות" – מה הביא את קבוצת הנערים/ות להתנהגות הזו.  
התלמידים חושבים בעצמם, כלומר הם חוקרים את נפש האדם ואת הצרכים שלו. דרך זה הם יבינו בהמשך מה עוד יכול להוות פתרון למצבים השונים עמם הם מתמודדים, ולשפר את התמודדותם עם מצבים אלו. כך יוכלו להגיע לרווחה גדולה יותר בתחומים שונים בחייהם.
 

מעבר מ"שעשוע" לחוקי "משחק". התלמידים מפתחים אלטרנטיבות להתנהגויות שהביאו בסרט. גם אם לכל התנהגות מסוכנת (סימפטום) הייתה סיבה – ישנה אלטרנטיבה אפשרית. החלופות הן כלי עזר לאדם לקבל אחריות על חייו ולבצע שינויים, ולעיתים דווקא מסיבה זו – אנו נמנעים מחלופות שכן נדרשת עבודה לשם השינוי. 
התלמידים מתנסים בבחירת חלופות למצבים בהם נתקלו הדמויות ע"פ תסריטם, ומצלמים את המשך הסיפור על פי זאת. זוהי הזדמנות נדירה וייחודית לתלמיד – לגלות בתוכו אפשרויות לחלופות ולהתמודדות עם מצבים בחייהם. ההתנסות בצילום החלופות והדיון המתמשך, מגלים את יכולות הבחירה וההזדמנויות להתפתחות. כמו כן, עצם יצירתם מאפשרת להם להתבונן במודל מהימן שהיה בקושי ויצא ממנו – הם עצמם. 
כאמור, דרך בחינת האלטרנטיבות הם מפתחים יצירתיות בהתמודדות עם מצבי החיים השונים. בכך, הם חווים ומבינים לא רק את מורכבותם האישית, אלא  גם את כוח הבחירה שלהם. מימוש זה של יכולותיהם וכישוריהם, והאוטונומיה שהם רוכשים בתהליך זה, נשענים על עקרונות הפדגוגיה ההומניסטית , ובהתאם לכך, מאפשרים את הגדלת מרחב הצמיחה וההעצמה האישית והקבוצתית של התלמידים.

הליך "תיקון" vמתבצע על ידי "שיקוף מונחה"; הבחנה בסכמות הקוגניטיביות – התנהגותיות וניתוחן; הסקת מסקנות מכך תוך הגברת יכולת ההתמודדות; והגברת המודעות להליכי קבלת ההחלטות. כל אלה בסוף יובילו את הנוער ויפתחו פתח להעלאת חלופות מקדמות ולהגברת המוטיבציה לחולל שינוי במצבים בחייהם בהם הם מרגישים צורך בכך.

נצפה בתכנים מהמדיה בהם יתגלו תבניות שבהן הדמויות מתכתבות עם הסטריאוטיפים המוכרים, והסגנון המלודרמטי שעוטף הכול באריזה מושכת, וננתח יחד איתם:
מי הם היוצרים ומה מטרת המסר?
אילו סגנונות חיים, ערכים, ונקודות מבט מיוצגים במסר?
מה הטכניקות שמשכו את תשומת ליבי?
מה הוא רוצה להשיג?
מה המפרסם/היוצר חושב עלי כאשר הוא בוחר להראות לי דווקא את זה? 
כיצד אנשים שונים יפרשו את המסר?
מה הושמט מהמסר?
מעקב אחר הקשר בין בידור לכלכלה מאפשר חשיפת מסרים סמויים לצד הגלויים של עולם המדיה. 
המשתתף יקבל כלים לשליטה בסביבות המגרות בהן הוא חי והצעות לכללים לצריכה נבונה  וליצירה משפיעה.

המנחה באמצעות משחקים חווייתיים ושיח עליהם מקיים תהליכי פרידה. בהזדמנות זו המשתתפים חווים ולומדים על תגובותיהם לפרידה ומעלים למודעות התנהגויות פרידה, ומתנסים בעצם תהליך הפרידה הנוכחי כאלטרנטיבה רצויה יותר. 

הקרנת תוצרים מול מוזמנים שלהם. זהו מפגש המטפח את ביטחונם וחוזקותיהם של התלמידים מול חברים ואנשי הצוות. חברי הקבוצה מקיימים שיח עם האורחים על התהליך, התוצר ומסקנותיו.